top of page

בשנת 2021 ארגון הבריאות העולמי קבע כי שינויי אקלים מהווים את האיום הבריאותי הגדול ביותר על האנושות. עליית הטמפרטורה היא אחד האיומים הגדולים ביותר על בריאות הציבור והסביבה, ומובילה לגלי חום עוצמתיים, שינויים במשטר הגשמים, עלייה בתדירות בצורות, סופות, שיטפונות, שריפות ועוד, לעליית מפלס פני הים, שינוי בתנאי המחיה בים ודילול המגוון של בעלי החיים. כל אלה מביאים לפגיעה עצומה בבריאות הציבור (פיזית ומנטלית), להתפרצות מחלות חדשות והתפשטות של מחלות קיימות. 'לבחור ירוק' היא התאגדות של כל ארגוני הסביבה, אנשי מקצוע, מדענים בכירים ואזרחים שמקדמים טיפול בסוגיות מהותיות כדי להגן על הביטחון הקיומי, בריאות הציבור, אורח חיים והטבע בישראל. 

  1. יצירת העדפה אמיתית של תחבורה ציבורית, שתאפשר להשתחרר מהפקקים וגם להתמודד עם משבר האקלים.
    ענף התחבורה הינו מקור לרבע מפליטות גזי החממה בארץ וגורם עיקרי לזיהום אוויר בישראל. במעבר לתחבורה ציבורית, הליכה, ואופניים (תחבורה מקיימת), 92%  מהאוכלוסייה בישראל המתגוררת בערים יכולה להפחית את הפליטות של פחמן דו חמצני עד 50% בערי מגוריהם.  בנוסף, מעבר לתחבורה ציבורית תשפר את איכות האוויר ותוזיל את הוצאות משקי הבית על התניידות. לכן מרבית הארגונים והמומחים ממליצים לעבור לתחבורה מקיימת.
    איך? יש לפתח נורמות והעדפה לשימוש של הציבור בתחבורה זו, ולדאוג למיסוי על שימוש ברכב פרטי ותמריצים לנסיעה שיתופית. גיבוש הנחיות מחייבות לתכנון עירוני ושינוי תוכניות קיימות, כך שתחבורה ציבורית (שלא מונע ע"י דלקים פוסיליים) תהיה חלק מרכזי בתכנון ותעבור בנתיבים נוחים בתוך השטח הבנוי (ולא על חשבון שטחים פתוחים). 

     

  2. העדפה של אגירה וניצול אנרגיית שמש, שתחסוך כסף וזיהומים ותאפשר ביטחון אנרגטי.
    עליה בקצב גידול האוכלוסייה לצד עליה ברמת החיים מובילים לצריכת אנרגיה רבה ולגידול דרמטי בהיקף שריפת דלקי מאובנים (פחם, נפט וגז). פעילות אנושית זו גורמת לשחרור כמויות אדירות של מזהמים לאטמוספירה (דוגמת גז פחמן ומתאן). המדיניות הקיימת של החלפת התלות הישנה בפחם בתלות חדשה בגז מסתמכת על משאב יקר ומתכלה. אנו דורשים מעבר מנוהל לשימוש באנרגיית השמש. אנרגיית השמש מצמצמת זיהום אוויר, חוסכת כסף ויוצרת מקומות עבודה רבים. אנרגיה מתחדשת בכלל, ואנרגיית שמש בפרט, היא מנוע לפיתוח הפריפריה ולחדשנות טכנולוגית בתחום אגירת אנרגיה והולכתה, התייעלות אנרגטית, וניהול ביקושים. מטעמי ביטחון ובטיחות, אנרגיית השמש מבוזרת עדיפה על תלות באסדות גז בודדות. יש להפיק חשמל ממנה מגגות בניינים, מחלפים ושטחי חקלאות מתאימים ולא לפגוע בשטחים פתוחים. 

     

  3. טיפוח חקלאות מחדשת שתספק מזון בריא וזול. 
    פרקטיקות חקלאיות רבות הנהוגות כיום בישראל ובעולם מחריפות את המשבר האקלימי-אקולוגי, שוחקות את הקרקע ופוגעות ביצרנות שלה. השיטות האלו מסכנות את הביטחון התזונתי בארץ. האקלים הקיצוני מעלה את הסיכון למחסור במוצרי מזון ועליית מחירים של חומרים בסיסיים בכל העולם. כדי להגן על בטחון המדינה מפני מאבקים על משאב המזון, וליצור חוסן כנגד מחסור שעלול לפגוע בכל שכבות האוכלוסיה, עלינו לפעול לשיפור ולשימור היכולת המקומית לייצור מזון טרי ובריא, בדגש על ירקות, קטניות, פירות ודגנים ולעודד הפחתת אכילת מזון מן החי. איך? הכוונה, הנחייה ותמריצים לשימוש בשיטות של חקלאות מחדשת (רגנרטיבית), שיובילו לתוצרת בריאה וישמרו על הקרקע פוריה, ללא סחף ואובדן קרקע וספיחת פחמן גבוהה.

     

  4. הגנת השטחים הירוקים ושמירה על נופי הארץ היקרים כדי שיהיה לנו איך לנשום ואיפה לטייל
    מדינת ישראל התברכה בעושר של בתי גידול, צמחים ובעלי חיים בזכות מיקומה הגיאוגרפי כגשר יבשתי בין שלוש יבשות. הטבע בישראל ושביליה הם חלק מהאופי הישראלי וחשובים לכל האוכלוסייה בארץ מאז הקמתה. מצב הטבע הולך ומדרדר, עקב זיהום מקורות מים, פסולת ואובדן שטחים עקב בינוי ופיתוח שאינם ברי קיימא. שמורות טבע, ואתרי פנאי ונופש הכרחיים לקיום מערכת אקולוגית (מים, צומח וחי) ומסייעים במיתון השלכות משבר האקלים. אנחנו דורשים שמירה על שטחים פתוחים ושיקום מערכות טבעיות, הכרזה על 30% משטח הים של ישראל שמורות טבע ימיות, מניעת זיהום ים ונחלים, הגנה על ערכי טבע מוגנים ובתי גידול, שמירה ושיקום של מסדרונות אקולוגים ומגוון מינים.

הדרישות של ציבור הבוחרים

  1. העברת חוק אקלים שיפחית את הפליטות לפחות ב 50% עד שנת 2030 ויביא לנייטרליות פחמנית עד שנת 2050, כדי שנמנע אסונות אקלימיים (בצורות, שטפונות, גלי חום בלתי נסבלים) ונחיה באקלים נורמלי.
    חוק הכולל לפחות 1% של התקציב השנתי לתשתיות והעברת אנרגיה מתחדשת מאזורי ייצור לאזורי צריכה ותכניות התייעלות אנרגטית.  על חוק זה להיות  מנוסח לפי העקרונות של מטה חירום האקלימי אקולוגי.
     

  2. הפסקת הרס השטחים הפתוחים ובתי הגידול ביבשה ובים ושמירה על הקישוריות ביניהם, אישור ותקצוב תכנית הפעולה הלאומית לשמירת המגוון הביולוגי, כדי שישאר לנו טבע בישראל.

 

  • הפסקת התמרה של שטחים פתוחים על ידי עידוד התחדשות עירונית; החלטה כי לא תינתן הארכה נוספת לחוק הותמ"ל; שמירה על השטחים הפתוחים והחקלאים מפני בינוי.

  • אישור ותקצוב תוכנית הפעולה הלאומית לשמירת המגוון הביולוגי של המשרד להגנת הסביבה, אשר הכנתה עתידה להסתיים בדצמבר 2022. 

  • שיפור הקישוריות הטבעית על ידי אישור תוכניות מתאר למסדרונות האקולוגיים; בהתבסס על מפת המסדרונות של רט"ג, להכין תוכנית רב-שנתית לתקצוב וביצוע מעברים אקולוגיים בכל הכבישים.

  • קידום הצעת חוק מערכתית להסדרת מניעה והתבססות מינים פולשים בישראל.

  • שיקום והגנה על המערכות האקולוגיות בדגש על נחלים וחופים - גיבוש מדיניות לקידום שיקום בתי גידול בישראל, ובתי גידול לחים בפרט ושינוי רפורמות שפוגעות במגוון הביולוגי. 

  • הכרזה על שמורות ימיות בסדר גודל של 30% מהשטח הימי (במים הטריטוריאליים), וקידום תוכנית אב להרחבת השמורות הימיות בישראל במים הכלכליים. 

  • העלאת ייצוגן של מערכות אקולוגיות המיוצגות בתת ייצוג ל-30% ייצוגיות בשטחים מוגנים ביבשה. *תיקון "חוק החופים", לביטול תוכניות ישנות הפוגעות בסביבה החופית.

  • תקצוב מהלך להשבתת צי המכמורת בישראל, והערכות למניעת זיהום ים מדלקים (התלמ"ת). 

  • הנחית משרד האנרגיה, רשות החשמל, חברת החשמל ורשות הטבע והגנים להכין תוכנית רב–שנתית לתקצוב וביצוע התאמת רשת החשמל הקיימת ל"רשת חשמל ירוקה" באמצעות מיגון עמודים נגד התחשמלות עופות וסימון קווי מתח למניעת התנגשות עופות.

  • קידום התיקון לחוק הגנת חיית הבר, על מנת לאפשר אכיפה יעילה נגד הרעלות וציד המבוצעים בניגוד לחוק.

  • תקצוב הקמת רשת אתרי טבע עירוני.

 

3. תוכנית לקידום מיידי של צעדים כלכליים-סביבתיים להורדת יוקר המחיה, שתעודד תכנון עירוני מתחדש, תחבורה ירוקה, חסכון במים וחשמל, וצריכה מקיימת, בכדי לאפשר קיום כלכלי וחברתי בר-קיימא לכל אזרחי הארץ.

  • אישור תוכנית לשיפוץ בניינים קיימים בהתאם לתקן בניה ירוקה ת"י 5281, תמרוץ של התחדשות עירונית במקום בנייה חדשה בכל הארץ (הוזלת יוקר המחייה- בניית דירה בשכונה קיימת עולה פי 3-4 פחות מאשר בניית דירה בשטחי טבע, בנייה ירוקה יכולה לחסוך כ 1,000-1,500 ש"ח בשנה בחשבון החשמל, המים, הגז למשק בית , חוסר צורך באחזקת רכב פרטי חוסכת למשק בית כ 2,860 שקלים בחודש).

  • חיוב הרשות המקומית ליעד פיצול נסיעות ארצי של 65% לכלל אמצעי התחבורה המקיימים בהלימה עם מאפייני הישוב, בהתאם למסמך יעדי פיצול נסיעות לתנועה מקיימת בישובים בישראל מרץ 2022.

  • השלמת חקיקת חוק המטרו, קידום רשת צירי העדפה (מת"צים) על חשבון נתיבים קיימים, האצת החלפת צי האוטובוסים לרכבים מאופסי פליטות.

  • ניהול ותכנון תחבורתי בראייה מטרופולינית באמצעות הקמת רשויות מטרופוליניות ברחבי הארץ, בדגש על 4 המטרופולינים הראשיים: גוש דן, ירושלים, באר שבע וחיפה.

  • סבסוד צולב במשק החשמל והמים צריכה בסיסית תסובסד באמצעות תעריף צריכה עודפת (בזבזנית).

 

4. העברת חוקי סביבה ותקינה למניעת זיהום אוויר, קרקע, מים, חוף וזיהום אור ואכיפת זריקת פסולת. החוקים ידאגו לשמירה על משאבי הטבע הלאומיים של ישראל כדי שנוכל לנשום לרווחה, לחיות ולהסתובב בסביבה נקיה שלא מסכנת את הבריאות שלנו.

  • תקצוב והאצת התוכנית לסגירת המפעלים המזהמים במפרץ חיפה, טיהור ושיקום הקישון וכל האזור עד לנמל, ומתן פתרונות להפסקת הזיהום הסביבתי עד להשלמת התוכנית.

  • יש לעצור את הבניה הפוגענית העל החופים באילת, לבחון מחדש ובשקיפות מלאה את כל התוכניות הישנות וההיתרים ולקדם את מסמך המדיניות למרחב הימי ולחופי אילת. בנציגי הגנ"ס, רט"ג ונציג ארגוני הסביבה האזרחיים יהיו שותפים מלאים לתהליך זה.  

  • מניעת מימוש עסקת  קצא"א –Med-RedL.B, או כל הסכם אחר לשינוע בנ"ל של נפט דרך ישראל. 

  • הגבלה וצמצום של רישיונות לחיפושי גז והפקה. 

  • מזעור נזקים של פיתוח משק הגז הטבעי בים ובין היתר, שימוש בתשתיות קיימות ככל הניתן.

  • בצד פעולה נחרצת לעמידה ביעדי האנרגיה המתחדשת וההתייעלות האנרגטית, יש צורך בהעלאת מכסת הגז הטבעי הנשמרת לצרכי המשק הישראלי לטווח של 40-50 שנה, זאת תוך הגבלת הייצוא.

  • מניעת המשך זיהום הסביבה על ידי השלכה של פסולת באמצעות פרסום, עדכון חוק הניקיון החלש ופעילות אכיפת ניקיון בציבור, ותקצוב פעולות אכיפה נגד פעילות לא חוקית של שריפת פסולת.

  • קידום חוק שמירת הניקיון : פסולת בניין, וטיפול ממוקד במגרטות רכבים, לא מוסדרות.  

  • החלת והרחבת עקרון "המזהם משלם" על מנת להשית את העלויות הזיהום על הגורמים המזהמים, ולתמרץ אותם להפחית את הזיהומים הנגרמים מפעילותם.

  • מיסוי פליטות: מתאן הינו המרכיב העיקרי בגז הטבעי והוא נחשב כגז חממה חזק פי 21 מהפחמן הדו חמצני. לאור ידע הולך ומצטבר על דליפות גדולות של מתאן לאורך שרשרת ההפקה וההולכה של הגז אנו דורשים הטלת מס פחמן על פליטות ודליפות של גז טבעי, וזאת כדי לצמצם פליטות אלו. יש לכלול במחיר הגז את העלות החיצונית שלו, ולייעד את כספי המס להמשך עידוד של התייעלות אנרגטית ואנרגיות מתחדשות.

  • אישור החלטת ממשלה כי לא תתבצע הארכה של זיכיון מפעלי ים המלח וכן חיוב בעלי הזיכיון הנוכחי לשקם את ים המלח כחלק מהפעולות שיבוצעו לקראת סיום הזיכיון. 

  • חיוב העסקים בדיווח ואחריות תאגידית. להנחות את רשות החברות הממשלתיות, להטמיע חובת דיווח אודות השפעת החברה הממשלתית על המגוון הביולוגי במסגרת הדוחות המוגשים לרשות.

דרישות מקצועיות לכנסת ה-25
המנגנונים להשגת המסרים

bottom of page