אופן ההתמודדות
התמודדות העולם עם משבר האקלים
"הסכם פריז" שנחתם ב-2015 הוא המנגנון הקיים כיום לתיאום המאמץ הבין-מדיני להפחתת פליטות גזי החממה במאבק במשבר האקלים. במסגרתו הסכימו מדינות העולם להפחית פליטות גזי חממה על מנת שהטמפרטורה העולמית הממוצעת לא תעלה מעל ל-2 מעלות (ביחס לטמפרטורה שלפני העידן התעשייתי), ואף לשאוף להגביל את העלייה ל-1.5 מעלות. על אף שרוב מדינות העולם חתמו על הסכם פריז, ההסכם מבוסס על רצונן הטוב של המדינות ולא הוגדרו מכסות מחייבות לכל מדינה או מנגנוני אכיפה לעמידה בהתחייבויותיהן. עד היום רוב המדינות החתומות לא עמדו ביעדיהן ואף אינן קרובות אליהם. עם זאת, היום כבר ברור כי גם ההתחייבויות שניתנו בהסכם פריז אינן מספיקות כדי לעצור את המשך ההתחממות הגלובלית.
האיחוד האירופי, שמוביל את המאבק במשבר, הכריז ב-2019 על מצב חירום אקלימי וסביבתי. בשנת 2020, פרסם האיחוד האירופי תוכנית כלכלית ירוקה בסך טריליון דולר על פני עשור כדי להעביר את מדינות האיחוד האירופי לכלכלה דלת-פליטות פחמן, תוך שמירה על שגשוג כלכלי ושיפור איכות החיים, איכות המים והאוויר, ושיפור הבריאות בכל מגזרי הכלכלה: ייצור אנרגיה וגידול מזון, תחבורה ובנייה, יעברו שדרוג כדי שיפחיתו פליטת פחמן וישתמשו במשאבים באופן מקיים. יעד התוכנית הוא הפחתת פליטת גזי חממה עד לשנת 2030 בשיעור של 50% ביחס לשנת 1990, ואיפוס פליטות עד לשנת 2050.
בריטניה פרשה מהאיחוד האירופי, ובכל זאת מקדמת תוכנית שאפתנית של יעד הפחתת פליטות של 68% עד 2030, ביחס לשנת 1990. יעד זה מציב את בריטניה כמובילה עולמית בהפחתת פחמן.
בעוד נשיא ארה"ב היוצא טראמפ התכחש למשבר האקלים ופרש מהסכם פריז, הנשיא הנבחר ביידן מחויב לנושא האקלים וזאת בזכות קמפיין ציבורי נרחב לפני הבחירות הדרש התייחסות לנושא זה. הוא מינה את ג'ון קרי, מזכיר המדינה מימי אובמה שהיה שותף להסכם פאריז, כ-"שגריר האקלים" של ממשלו החדש והחזיר את ארה"ב להסכם פריז. במהלך מסע הבחירות ביידן הציג תוכנית גרין ניו-דיל שאפתנית (green new deal) בסך 2 טריליון דולר על פני 4 שנים! יעדי התוכנית הם הוספת מיליוני מקומות עבודה לכלכלת ארה"ב מוכת הקורונה ע"י עידוד פרויקטים לאנרגיה מתחדשת, שדרוג רשת הרכבות, ייצור מיליוני מכוניות חשמליות, ושיפוץ ושדרוג אנרגטי של מיליוני בתים.
.
במזרח הרחוק, יפן, דרום קוריאה וסין קבעו יעד של איפוס נטו של פליטות גזי חממה עד 2050 (באיפוס נטו הכוונה שכל גזי החממה שימשיכו להיפלט, יאוזנו ע"י ספיגת פחמן דו חמצני מהאוויר, באמצעים טכנולוגיים או על ידי נטיעת עצים ושיקום בתי גידול טבעיים).
אופן ההמודדות בישראל עד כה
מה לגבי ישראל? היא חתמה על הסכם פאריז ולצורך כך קיבלה החלטה מס' 542 להפחתת פליטות גזי חממה וייעול צריכת האנרגיה במשק.
בפועל, מדינת ישראל לא קידמה חקיקה מפורשת ומקיפה בנושא משבר האקלים, והדבר פוגע מהותית ביכולתה להתמודד עם המשבר והשלכותיו.
ישראל היא אחת המדינות הבודדות ב-OECD, לצד טורקיה, שטרם גיבשה תכנית ויעדים אקלימיים ארוכי טווח התואמים את גודל ודחיפות משבר האקלים.
המעבר של מרבית משק החשמל בישראל לתחנות כוח מונעות בגז במקום פחם הביאו להפחתה מסוימת בפליטות הפחמן אולם לשיעור הפחתה צנוע ביותר ואחד הנמוכים בקרב המדינות המפותחות.
בחודשים האחרונים נעשה מאמץ מצד המשרד הגנת הסביבה בראשות גילה גמליאל לקדם החלטת ממשלה יותר שאפתנית עם יעד הפחתת פליטות של 30%-40% בשנת 2030, והפחתה 85% עד שנת 2050, אך החלטה זאת נתקלת בהתנגדות עיקשת של משרדי האוצר והאנרגיה.